.בפברואר 2020 הופיעה סקירה של השפעת סגר במקומות שונים בעולם על הקבוצה שהייתה בסגר. המאמר מנסה להפיק מסקנות מניסיון, חלקי, שהתרחש בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם
האם טיפול פסיכולוגי עוזר? ארגון הפסיכולוגים האמריקאי יצא לאחרונה בהכרזה מעניינת בנושא זה
סקירת מחקרים העוסקים ביעילותו הטיפול הדינמי והשוואות בין סוגי טיפולים שונים- המלצה למאמר של צבי גיל ראיות ליעילות של טיפולים פסיכו דינמיים – סקירה, בכתב העת האינטראקטיבי למחשבה פסיכואנליטית מרחבים.
המלחמה הותירה מבוגרים וילדים פגועים רבים בעורף. בחיפה, שתופות בוסטון חיפה, יחד עם מחלקת החינוך בעיריה פנו לגופים טיפוליים כדי לנסות ולתת מענה טיפולי רחב היקף למשפחות ולילדים שנזקקו לעזרה. אחד הגופים הללו היה המכון ליעוץ ולטיפול רגשי במרכז הקליני. בריאיון מצולם זה, שנעשה על ידי ‘הערוץ האקדמי‘, מראיינת ד"ר רבקה יהב מנהלת המרכז הקליני, את ד"ר אורן על הפרויקט הטיפולי שנעשה בקליניקה ובקהילה עצמה לטיפול בילדים הסובלים מחרדה. הראיון צולם בשנת 2008.
די אס אמ מהדורה חמישית, ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים פורסם רשמית במאי 2013. במהדורה שינויים מבניים כמו ביטול חמשת הצירים ושינויים בהגדרות ובאבחנות כמו זו של סכיזופרניה, הפרעות מצב רוח, פוסט טראומה (PTSD) , פרפיליות ועוד. אין שינוי בחלוקה של עשרת הפרעות האישיות ובנושאים רבים נוספים. על כמה מהשינויים המרכזיים קראו
אבחנה בין סוגי עבודה טיפולית עם הורים. תוך תיאור מודל ייחודי של ‘טיפול פסיכודינמי בהורות‘. מאמר זה פורסם בכתב עת בינלאומי בנובמבר 2011. child psychotherapy, parenthood, psychotherapy, psychodynamic therapy ,therapeutic models
ספר חדש ! פורסם הספר ‘טיפול בעזרת בעלי חיים - תיאוריה ופרקטיקה‘ הפרק הראשון בספר עוסק במשמעות שילוב בעל חיים כמדיום יחודי בפסיכותרפיה. הפרק נכתב במשותף על ידי דרור אורן וננסי פריש-פלס
במקביל לאבחון פורמלי הנמסתייע בכלים ברורים ובסטנדרטיזציה קבועה, קיים אבחון תהליכי. באבחון זה הקלינאי מנסה לענות על השאלות תוך כדי עריכת מפגשי ההכרות עצמם ותוך שילוב כלי אבחון פורמליים ולא פורמליים לפי התרשמותו המקצועית. על האבחון ולמה הוא מתאים
אבחון המעבר לא‘, או אבחון הבשלות, נועד כדי לתת להורים את מירב ההכוונה בהחלטה המורכבת מאד לעתים בדבר עיתוי המעבר מהגן לבית הספר. האמרמ שלפנינו מסביר בקצרה מהו התהליך ומתי עדיף שהורים יכנסו אליו כתהליך שיסייע להחלטתם.
אבחון פסיכולוגים קיימים במגוון עצום של הקשרים וכלי אבחון. בחלק אפרט שני סוגי של אבחונים ששיכיים להתמחות הקלינית ושני סוגי אבחונים השייכים להתמחות החינוכית. בפסיכולוגיה הקלינית אציין את האבחון הפסיכודאגנוסטי ואת האבחון התהליכי שנועדו להערכת אישיות, קביעת מסגרת או הכוונה בטיפול ובכלל ובפסיכולוגיה החינוכית את האבחון הרב תחומי שנועד להערכת במסגרת מערכת החינוך ואת הערכת הבשלות שמתרחשת על רקע ספקות לגבי עיתוי המעבר בין הגן לכתה א‘
יום העיון הורות ואוטיזם האם הורות אחרת - אפשר שיח על נושא חשוב זה של התמודדות עם הורות ועם גידול ילדים שהינו קשה ומורכב ומכיל בתוכו אחריות וליווי לאורך שנים רבות.
כיצד מתוכננים לקראת שיחה כזאת? האם חשוב ששני ההורים יהיו? עם הילדים, אחד אחד? חלק זה מנסה להתיחס לשאלות ולתהיות החשובות הללו, שהתשובה להם כמובן אינדיבידואלית ובהתאם לכל משפחה, המבנה הכוחות והאתגרים שלה
מתי כדאי לדבר עם ילדים על השינוי במשפחה? לקראת התחרושותו, הרבה מראש? האם עדיף ששני ההורים יהיו נוכחים ואלו נקודות צריך לקחת בחשבון לשיחה עצמה, התנהלותה ומהלכה?
גירושין או גירושים הוא תהליך. גם השיח והשיחות עם הילדים אינם חד פעמיים. מה צפוי אחרי השיחה? מהם ההתנהגויות והרגשות שיכולים ללוות, למה לשים לב, ומה לעשות אחרי השיחה בבית, עם הילדים יחד ועם כל אחת ואחד בקשר שלי איתם? אחרי השיחה, הוא הנושא של החלק השלישי.
הנגשת שמות של פסיכולוגים ופסיכותרפסטים מומחים העוסקים בעבודה עם הורים לציבור הרחב
האם טיפול פסיכולוגי הוא סוג של תהליך שכל אדם בכל מצב זקוק לו? לא באופן גורף. אנסה להסביר מתי ולמי טיפול כזה עשוי להועיל
אש היא חומר, מהות יחודית בחיינו. היא אחת היסודות, היא מהווה בסיס לחום, לשריפה, לבעירה ולסכנה. ילדים כמבוגרים נמשכים אליהם, אולם בגיל החביון בנים רבים מוצאים עצמם מתעסקים באש באופן מסוכן. במאמר שמופיע כאן מוצגים רעיונות על אש בחדר הטיפול, לא כמטאפורה, אלה כמדיום טיפולי חשוב.
כאשר בגן הילדים ישנם ילדים הסובלים מבעיות התפתחותיות או התנהגותיות שונות, הגננת זקוקה לקשר של ברית עם הורי הילד בכדי לסייע לו בצורה מיטבית. ילד שיש לו קושי משמעותי יהיה ילד שקשה לו ואתו. עבור הגננת ניהול ההתנהלות אתו היא אתגר מקצועי משמעותי ומרכזי. במצגת זו, המבוססת על הרצאה שהועברה לגננות בכנס מחוזי, ניסיון לחלק לקטגוריות סוגי קשיים אצל ילדים בגן ואחר להציע מודל עבודה לגננת, אתו ודרכו היא יכולה לגייס הורים לעבודה משותפת
הורים רבים מתלבטים אם לתת לילדיהם דמי כיס. למעשה סקר שפורסם לאחרונה מעלה שרוב בני הנוער אינם מקבלים בפועל ובאופן מסודר דמי כיס. מדוע? האם הדבר מצביע על הימנעות מכוונת או על קושי ממשי להתמודד עם הנושא? בכתבה התיחסות למורכבות הכרוכה בנתינת דמי כיס, שאלות סביב התנית דמי כיס בהתנהגות ובמעשה או לא, שאלה מתי להתחיל, מדוע קשה להכנס לנושא וכיצד הורים יכולים להפוך את הנושא למרחב דיאלוגי ולכלי חינוכי
יש טענה שטיפולים מסוימים יכולים להועיל והנזק הגלות ביותר העלול להגרם הוא אי ההצלחה. לדעתי טיפול פסיכולוגי עלול להזיק, גם אם יש כוונות טובות. במאמר הנוכחי אנסה להסביר את הסיכון הקיים בטיפול פסיכולוגי ואת העבודה הידועה שלא תמיד תהליך מורכב זה אכן מגיע להצלחה.
הורה סמכותי או חבר של הילד שלי ? לו רק היית קצת פחות חברה שלי, האם הורות וחברות יכולות לעלות בקנה אחד? מאמר שכתבה מאיה אילה שמש בירחון ‘להיות משפחה‘ ובו רואיינו מומחי אילה פריד, ד"ר רבקה יהב וד"ר דרור אורן, על גישות הוריות ביחס לילדים והשפעתם האפשרית של גישות אלו
מאמר זה נכתב על ידי רפי ישי ג‘ו ישי ודרור אורן בשנים 2016-2017. בעקבות ניסיון כמטפלים בשדה ההורות, וכמדריכים בפסיכותרפיה. נציג כיצד מצבי חיים שליליים מביאים למצבי דחק שמאתגרים ואף עלולים לחסום את ההורות. במאמר התיחסות למושגים של הורות מעצבת ומגלפת. לנגיעה בתפסתו של בולאס ובתכלול מצבים הורים למושגי גישות ניאו קלינאיניות. למאמר עצמו
הספר הורות במחשבה שנייה ספר להורים ולאנשי מקצוע נמצא בחנויות הספרים וברכישה ישירה דרך הוצאת פרדס
מהדורה עדכנית לפסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, יועצים וכל איש/אשת מקצוע שמטפלים בהורים
הורות יחידנית הוא מחקר ראשוני על כחמישים אימהות ואבות יחידניים. מוצגות הגדרות, דילמות, אתגרים ואפשרויות העומדים בפני הוים יחידניים
מאמר זה נכתב על ידי רפי ישי ודרור אורן בשנים 2003-2006. בעקבות ניסיון כמטפלים , כמדריכים ובקבוצות הוראה שהעברנו כל אחד בנפרד, הגענו להחלטה לכתוב על נושא ההדרכה באורינטאציה פסיכואנליטית עם הורים. במאמר ישנו ציר התיחסות לדילמות שעולות עם הורים על רקע ציר התפתחותי של הילדים וכן התייחסות לתהליכים ולתוצרים, מתוך נגיעה במושגיהם של ויניקוט ושל ביון. למאמר עצמו
במקצועות בפרא רפואיים עולה הצורך בערוב הורים כשותפים לטיפול. אנשי המקצוע משתכנעים יותר ויותר בהצלחת הטיפול בילד/ה כרוכים בהורה כשותף פעיל, לומד ומשתף. בפועל לעתים קשה מאד לגייס את ההורים הרוצים בשיפור מצבו של הילד, אבל מסיבות שונות מתקשים לשתף פעולה. השתלמות זו שנתנה לקלינאיות תקשורת, מנסה להעביר מקצת המורכבות איתה מתמודד המטפל בבואו להוציא חזון של שיתוף פעולה, מהתיאוריה לפרקטיקה. למאמר המלא
לקראת פרוצדורה רפואית ישנו תהליך שלם של כניסה ויציאה מניתוח. תהליך שכולל התכוננות רגשית של ההורים ושל הילד. מחשבות על מתי וכיצד במאמר קצר זה
הורות היא שלב התפתחותי מרכזי שבו אב ואם נדרשים ליכולות כגון ארגון, תיווך, הכלה, נתינה והקשבה. אנשים עם הפרעת קשב או לקויות למידה משמעותיות עלולים להתקשות בתפקודים שונים שעשויים להשפיע על יכולות אלה. במאמר זה מוצג מודל עבודה שפותח עבור הורים בעלי הפרעות קשב או לקויות למידה, במטרה לשפר ולטפח את חוויית ההורות ואת התפקוד ההורי. המודל מיושם ב‘ניצן הורים‘ כרמיאל. במרחב זה נוכחים אנשי מקצוע לצד ההורה וילדו, ומסייעים לו בתמיכה, בהכוונה ובייעוץ, ברמות שונות של התערבות טיפולית ופסיכו-חינוכית.
במאמר זה נתייחס לנורות אזהרה, שצריכות לגרום לכל מבוגר נוכח להכנס למצב של ערנות כלפי המתבגר/ת. נתיחס לסימנים ולדוגמאות המלמדים אותנו שיתכן מצב סכנה וכיווני ההתערבות המיידית הדרושים
ילדים חווים פחדים וחרדות במינונים ובשלבים שונים במהלך חייהם. מהו תפקידנו כהורים כאשר זה קורה לילד שלנו? בקורס זה נכיר גישות פסיכולוגיות וכלים פרקטיים לזיהוי והתמודדות הורית עם פחדים וחרדות בקרב פעוטות, ילדים .ובני נוער ולסיוע ותמיכה בהם פודקאסט על הקורס החינמי להורים, שנעשה במסגרת המאסטרים של קמפוס IL. שיחה עם הדס רון גל ודרור אורן על הנושא ועל הקורס
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתנה לאנשי טיפול בשרות בתי הסוהר. ההתמקדות היא בראיה של תיאוריות יחסי אובייקט ותיאוריות דינמיות אחרות על התפתחותה של התמכרות כדפוס אישיותי. בהרצאה התיחסות רחבה לתיאוריות יחסי האובייקט והשפעתן על התפתחות המתבגר והבוגר תוך ניסיון להבין בהסתמכות על לתיאורטיקנים כמו כיצד מתפתח הפרעת אישיות ואישיות שיכולה לנטות להתמכרות בבגרות, בהקשר של יחסי אובייקט מופנמים ראשוניים
יוני 2020 אמפטי"ה בת שנה. החוברת מתארת משהו על מגוון הפיעלויות של הפורום ברבדים השונים של העשייה
תלמידים רבים מגלים סימנים גופניים וקוגניטיביים שלא ברור אם הם מעידים על חרדה, על ראיה לא מותאמת, על חרדת מבחנים או דפוס אחר. תרשים זרימה זה נודע לתת ליועץ כלי מהיר שמסייע בארגון החשיבה ומיקוד האבחנה
חשיבה אינטגרטיבית בטיפול בהורים ובהורות פרק מתוך הספר ‘הורות במחשבה שנייה עבודה טיפולית עם הורים‘ מדריך למטפלי הורים ולהורים סקרניים
‘עולם של הבעה – על שימוש ביצירה והבעה בטיפול בילדים בני העדה האתיופית‘. מאמר שנכתב על ידי רחל גידי-יאסו ופורסם באתר בירחון ‘קו האופק‘ ובאתר העדה האתיופית. למאמר ולכתבה המצולמת
במאמר זה, מוצג מודל שאני מפתח בשנים האחרונות. לניסוני הטיפול כמטפל בהורים ובהורות וכמדריך פסיכולוגים ופסיכותרפסטים שעובדים עם מבוגרים ועם ילדים, חסרה אבחנה בין סוגי ההתערבות הטיפולית עם הורים בכלל, והתמקדות בהורות בפרט. מאמר זה מציג סיכום של דברים שעליהם שוחחתי עם צוותים טיפוליים ביחידות לבריאות הנפש, בשרותים פסיכולוגים חינוכיים ובמקומות מגוונים אחרים. כאן מצורף מאמר שפורסם בפסיכואקטואליה בתחילת שנת 2011.
טיפול בחרדות – בעקבות מלחמת לבנון השנייה התעוררו והתגברו חרדות אצל ילדים רבים בחיפה ובצפון. ד"ר רבקה יהב משוחחת עם ד"ר דרור אורן על השפעת המלחמה על ילדי חיפה והצפון ועל פרויקט רחב היקף שעשו במכון לייעוץ ולטיפול רגשי לטיפול בילדים אלו. הסרט מופיע במדור ‘מדע ורפואה‘ בערוץ האקדמי
המאמר ‘שנתיים למלחמת לבנון השניה‘ מתאר פרויקט טיפולי רחב היקף, בילדים הסובלים מחרדות בחיפה. טיפול רגשי בילדים מתוך גישה קהילתית. מתואר פרוייקט רב היקף של המכון ליעוץ ולטיפול רגשי במרכז הקליני בניהולה של ד"ר רבקה יהב באוניברסיטת חיפה. המרכז, יחד עם גופים נוספים, קלט משפחות וילדים, שחודשיים לאחר המלחמה סבלו מחרדות (ותופעות נוספות) שנבעו מהשפעת המלחמה. הפרוייקט עבד בשיתוף עם יועצות ופסיכולוגים בחיפה ונתן מענה טיפולי קליני הן בקליניקה באוניברסיטה והם בקהילה עצמה. הפרויקט הוצג בימי עיון וכן פורסם בפסיכואקטואליה בגיליון יולי 2008
טיפול דינמי בהורים ובהורות – סקירה עדכנית של יישום המודל לטיפול ממוקד בעולמו הפנימי וברגשותיו של ההורה Psychodynamic Parenthood Therapy
מאמר המתפרסם בכתב העת ‘חברה ורווחה‘ נכתב לזכרו של פרופ‘ שלמה שרלין. במאמר מוצג מודל "טיפול פסיכו-דינמי בהורות" -- Psychodynamic Parental Therapy PPT. זו גישה טיפולית קצרת-טווח בדרך כלל, דינמית, בראייה משפחתית, הממוקדת בהורה ובהורות. מתפרסם במלואו בכרך ל"ה, חוברת 4, דצמבר 2015
בוגרים, ‘הורות‘, הוא תפקיד, מטרה, מהות משמעותית מאד בחיינו. בכל הורות תקינה יש רגעי שפל ורגעי נחת רגעי משבר ורגעי שיא. יש דאגה, שמחה ועצב.לעיתים בתקופות ולעיתים בערבוביה. את רוב בעיותינו אנחנו פותרים בעזרת דברים שלמדנו מהבית, ממה שאנחנו עושים כמו הורינו או ההפך מהם (בכוונה או שלא בכוונה). אנחנו לומדים מספרים, מחברים מהחיים.
המאמר עוסק בפרוייקט יחודי של טיפול בתוך כתלי בית הספר. למתבגרים בכיתות ז‘ וח‘ שהוריהם התגרשו נערכה קבוצה תהליכית שעסקה בעיבוד הגירושין. המאמר נכתב על ידי יעל בר, גילה אליהו ודרור אורן בעקבות שלוש קבוצות שנערכו. פורסם בפסיכואקטואליה במאי 2011
ילד בכור - ירושה שמנה? קבל בִּמקום: שק מלא ציפיות כתבה ב YNET במדור בריאות בה מראיינת לין גרנרוט-קפלן את צאלה מיינרט, פרופ‘ ניסן-רובין ואת ד"ר דרור אורן לגבי הילד הבכור במשפחה. יתרונות וחסרונות של בכורות, על רווחיו ועל המחיר שעלול הבכור לשלם עקב ‘סדר הלידה‘ ומיקומו במשפחה.
אחד מסממני תקופתנו הוא משחק של הילד מול מסך המחשב. הילדים עסוקים במשחקי רשת ומשחקים אחרים שההורה מבין בהם מעט מאד עד בכלל. ההורה שאינו מבין, ניצב חסר אונים מול הילד המתרגש, הילד הנעלם שעות מול המסך ואינו באמת יודע מה התועלת/הנזק בעצם העיסוק. במאמר זה ניסיתי להציג מעט מידע על עצם המשחקים הפופולריים ולאחר מכן לגעת בנקודות המעסיקות את ההורה לגבי הסיכון ולגבי דרכי ההתערבות האפשרויות
פסיכולוגים רבים, בשדה הפסיכולוגיה החינוכית וגם בהפניות פרטיות, מתבקשים לשאלה האם ילד מתאים לעלות לכתה א‘. השאלה המורכבת הזו מקבלת מענה נרחב במסמכים רבים. ברצוני להתעכב בשאלת מוטבצית הילד/ה לעבור לבית הספר או להשאר בגן. לנקודה זו חסרים לנו כלים מלבד הדיווח הישיר של הילד/ה וסביבתו. בשאלון הקצר, מוצעת דרך מעט עקיפה לנסות ולברר סוגיה זו.
ערכתי מחקר בנושא המשפחות היחידניות. פגשתי אימהות יחדניות ואבות יחידניים, וגם כמה ילדים בוגרים שגדלו לאימהות יחידניות. עסקתי בניסיון להבין את ההורות היחידנית, המורכבות, הדילמות ומה יכול לסייע. מתוך השיחות והקריאה, התגבש ספר. הספר יצא בסוף 2018 בהוצאת רסלינג וניתן להשיגו בחנויות הספרים ובהוצאה ישירות. http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=1050
מאיה אילה שמש מראיינת את דרור אורן ל‘מגזין אינטרנטי ‘הורים וילדים‘ על ילדים משחקים ומפסידים. בכתבה התיחסות להתמודדות ילדים עם משחקי קופסא, עם חוקים חיצוניים ועם ניצחון והפסד. בעיקר עם מקומם של ההורים בעידוד למידת המסגרת החיצונית מצד אחד, והיכולת לקבל תסכול ההפסד כמו הנאת הניצחון מהצד האחר
בעקבות ההמלצה לספר ‘הורות במחשבה שנייה‘ ולדיון לגבי "רגשות שליליים" והורות, חידדתי במאמר זה את תפיסתי המופיעה בהרחבה בספר- רגשות הם רגשות ובהורות לצד אהבה, גאווה ודאגה, ההורה האחראי והמודע צפוי להרגיש גם אשמה ועוד. הבנתם ועיבודם של רגשות בהורות יכול לסייע לחזק את ההורה וחוויתו. אין צורך להכחיש או לרדד את הרגש אלא להתקרב אליו דווקא. המאמר במקור בכתב העת של הסתדרות הפסיכולוגים - פסיכואקטואליה, ינואר 2016 עמודים 48-51
משחק לילדים מעל גיל 6 ולמתבגרים, שיכולים לשחק עם הורה, אח, או קרוב משפחה אחר. המשחק עוסק בעידוד שיח לדבר, להביע ולהקשיב לאחר. מתוך שאיפה לקבלה ולתמיכה משפחתית
משחק לילדים מעל גיל 5 6 למתבגרים ולבוגרים, שיכולים לשחק עם הורה, אח, או קרוב משפחה אחר. המשחק עוסק בעידוד שיח לדבר, להביע ולהקשיב לאחר. מתוך שאיפה לקבלה ולתמיכה משפחתית
מדיום בטיפול הוא פרוייקט משותף של יצירה של רפי ישי, ג‘ו ישי ואנוכי. שלושתנו עסוקים בניסיון להבין את המורכבות המתרחשת בחדר טיפול, את מה שנמצא במשולש סביב המטופל: התיאוריה המסבירה, ההתערבויות המקשרת לעשיה והמרחב שבינהם. אותו מביא המטופל, אותו מביא המטפל. מרחב העוסק בהוויה ובתקשורת.
מאמר העוסק במרחב החשוב בין : התיאוריה, הטכניקה וההתערבות הטיפולים ברובד נוסף, מתקיים, מתווך, במדיום ובמשמעות שלו בטיפול הפסיכלוגי. המאמר על המדיום, בתוך מחוללי הטיפול, נכתב על ידי רפי ישי, ג‘ו ישי ודרור אורן והופיע בזמנו בשיחות ובאישורם פתוח לקריאה גם באתר
בכל טיפול פסיכולוגי יש תווך, ממדים של הוויה שאותם מביא לטיפול המטפל והמטופל. ניתן לומר שכל טיפול פסיכולוגי הוא מפגש בין הבעות שונות אשר בתהליך תקשורתי מתפתחות למשהו שלישי. רפי ישי, ג‘ו ישי ואנוכי למדו וחקרנו יחדיו את הנושא. בסיומו, הזמני, של תהליך זה יצרנו עבודה רחבה כתובה שחלק ממנה מופיע כמאמר שהתפרסם ב‘שיחות‘ בחוברת יולי 2013.
רצית בטיפול רגשי ואת/ת מתלבטים: למי, באיזו גישה, איזה סוג מטפל ואיז סוג טיפול? האם סומכים על המלצה או על פניה דרך איש ממקצוע סמוך? אנסה לגעת במקצת השאלות הללו ולתת התחלה של כיון מחשבה
מה זה בכלל טיפול פסיכולוגי? במה הוא שונה מסוגי טיפול אחרים? ומכל התערבות תמיכה משמעותית אחרת? במאמר קצר זה אנסה להסביר מעט נקודות אלו על פי תפיסתי האישית.
מה יהיה אחרי הקרונה? מה היה במגפות גדולות בעבר ומה אפשר להסיק? מסקנה ברורה אחת להגביר מערך של טיפול פסיכולוגי לאוכלוסיות רחבות
. מאמר זה עוסק בהשפעת הקורונה על הציבור. מתייחס למונחים של חרדה, הצפה, פרופורציה, פרספקטיבה בעת חירום מתמשך. כיצד יכולים לעבור להכלה, מטפלים, בהורים ובכלל נכתב לערב מטפלים ב12/3/20 ופורסם ב16/3/20 בפלטפורמות של אמפטי"ה
אבחון פסיכודדיקטי/ רב תחומי, דידקטי, פסיכולוגי ואחר ילד שלי תלמיד וזקוק לאבחון, מה קיים ומה ההשלכות האפשרויות לכל תהליך אבחוני? במאמר זה ישנה סקירה של סוגי האבחונים: הדידקטי, הפסיכולוגי והרב תחומי (פסיכו דידקטי). מוסבר מעט מהן התאמות ("הקלות") לימודיות, אלו יכולות להגזר מכל אחד מסוגי האבחונים, מתי מתאים לכם כהורים להעדיף אבחון זה על האחר ומה התהליך שמתרחש מרגע האבחון והלאה
לעתים הורים חשים כעס ואכזבה כאשר ילדם מתנהג שלא כשורה, מקלל למשל. בכתבה הנוכחית מראיינת מאיה אילה שמש את ד"ר אורן לכתבה ב‘הורים וילדים‘ על חיקוי והשלכותיו ביחסי הורים וילדים
הוא תהליך מעמיק של הערכת אישיות. נערך על ידי הפסיכולוג במספר מפגשים הכוללים קבלת רקע, התרשמות ישירה וסדרת מבחנים במאצעותם מתרשם הפסיכולוג כללית מאישיותו של האדם וספציפית מנסה לענות לשאלות עליהם האבחון נועד לענות. עוד על האבחון, מרכיביו, יכולותיו
רולטת חנק, רולטת כביש, רולטת גשר או רכבת הם סוגים של דפוסים שהמתבגרים רואים כמשחקים. בפועל מדובר במשחקי מוות שמתסיימים פעמים רבות בפגיעה, נכות או מוות, מעבר לטראומות הרגשיות. במאמר ישנו ניסיון לעזור בהתמודדות של צוות חינוכי עם תופעה כזה ולגזור את ההשלכות להתמודדות המערכתית
עמדה ומתבגר, דבר והיפוכו או סתירה מובנית? מצד אחד נערות ונערים מציגים עמדות נוקשות לעתים, אך אלו יכולות להשתנות במהירות. מאמר זה מבוסס על פרק שפורסם בספר רב-תרבותיות-דרך חיים, ספר הניסוי. תהליך רב שנים שכונס לספר בחסות גף הניסויים והיזמות של משרד החינוך ולו הייתי שותף כיועץ אקדמי בתהליך ובכתיבה. במאמר זה התייחסתי לשינוי עמדות אצל תלמידים מתבגרים, הרכיבים והמטרות כאשר מנסים ליצור שינוי כזה דרך מסגרת בית הספר
מה בין נגיעה של סקרנות לנגיעה אסורה? היכן הגבול ומתי בגן ילדים נכון להתערב ובאיזה אופן? במאמר ניסיון לאבחנה בין נגיעות התפתחותיות ונורמטיביות לבין נגיעות אסורות. מורחבת ההתיחסות להתמודדות אפשרית מערכתית ופרטנית עם אירועים אלו בגן הילדים. המאמר בשלבי פרסום בהד הגן‘. עם פרסומו יופיע גם באתר
אנמנזה הינה חלק משמעותי ביותר בכל טיפול פסיכולוגי. בטיפול הדינמי בו נחפש תמות, נקודות השקה ושחזור של הווה ועבר והבנה משמעותית של מחסומים התפתחותיים, האנמנזה היא בסיס לעבודה הטיפולית. לא תמיד אפשר לערוך אנמנזה בת שלושה מפגשים ולהעמיק בדברים. המצוקה המיידית, מגבלות של ברית טיפולית או של בטחון המטפל, מעכבים את ההתבוננות הזו. במאמר זה מוצגים ראשי פרקים : התפתחותיים, אישיים, חברתיים, משפחתיים ותרבותיים שיכול להועיל לדעת, כאשר אנחנו נגשים בניסיון לעזור לאדם לשנות משהו בסיסי בחייו.
האם אתה סובלני, או עד כמה את סובלנית למצב חדש, לא מוכר או מורכב? מחקר האישיות בנושא זה מנסה לקבוע כמה אנחנו, בדעה ובמעשה מסכימים להיות, או בוחרים במצב בו ההכרות שלנו או יכולת הפתרון נמוכים. במה תלויה סובלנותנו ועל מה היא משפיעה
הרצאה זו מבוססת על הרצאה לקציני ביקור סדיר ובה ניסיון להבין פסיכולוגית את הגורמים שעלולים להביא לנשירת הפרט. ההתייחסות היא לרמות שונות של סיבות ובהתאם להן אפשרויות ההתערבות המניעתית הנגזרת מהמצב
סקר פורום אמפטיה למטפלי הורים - בעקבות הקורונה, נועד לפסיכולוגים ולפסיכותרפיסטים העובדים עם הורים ללמוד על המצב והשפעותיו - מי שממלא משפיע!
.הורים נמצאים בסגר מזה שבועות. עם הילדים בבית, עובדים או שאינם עובדים ובלי יכולת תנועה. במאמר התיחסתי לזוויות שונות של שהות זו, איזו עזרה עולה כצורך ומהן האפשרויות של העזרה בעת הזו
בוגרים, ‘הורות‘, הוא תפקיד, מטרה, מהות משמעותית מאד בחיינו. בכל הורות תקינה יש רגעי שפל ורגעי נחת רגעי משבר ורגעי שיא. יש דאגה, שמחה ועצב.לעיתים בתקופות ולעיתים בערבוביה. את רוב בעיותינו אנחנו פותרים בעזרת דברים שלמדנו מהבית, ממה שאנחנו עושים כמו הורינו או ההפך מהם (בכוונה או שלא בכוונה). אנחנו לומדים מספרים, מחברים מהחיים.
האבחון הרב תחומי או האבחון הפסיכודידקטי בשמו האחר, נועד לענות למערכת החינוך על שאלה בדבר קשיי לימוד של תלמיד/ה. האבחון כולל סדרה של מבחני אינטליגנציה, מבחני מיומנות לימודית, מבחנים נורו פסיכולוגים והתרשמות רגשית. בין השלוכתיו יהיו ההתאמות הלימודיות ואלו עשויות להיות משמעותיות מאד גם לדרכי הלמידה וגם להבחנות. על האבחון והשלכתיו להורה ולילד
הרצאות וסדנאות לאנשי מקצוע, העובדים עם ילדים, הורים ומשפחות לאחר גרושים.
שילד שלנו עומד לעבור ניתוח, מעבר לעצם הפרוצדורה הרפואית, אנו חרדים שלא תגרם לו טראומה. כל ניתוח, כל ילד ובהתאם לשלבו ההתפתחותי נזקקים להתיחסות מתאימה. יחד עם זאת קיימים כמה כללי אצבע שיכולים לסייע להורים להתארגן לקראת ולאחרי ניתוח, כדי להקל על ילדם ועל עצמם. במאמר על קצה המזלג התיחסות לנושא זה
פרק בספר רב-תרבותיות דרך חיים, ספר הניסוי של בית הספר החקלאי השש-שנתי ‘כדורי‘. פרוייקט אותו ליויתי כיועץ אקדמי. את הפרק הזה בספר הניסוי, כתבתי מתוך ניסיוני לגבש הבנה כיצד אפשר להצליח ביצירת שינוי בר קיימא בארגון מורכב ורב ממדי כמו בית ספר על יסודי על אזורי גדול. בפרק אני מתיחס בעיקר לשלושה מימדים: חזון ההנהלה, הובלת שינוי ארגוני בו לוקח חלק צוות ויצירת מסורת ארגונית. ניסיון ללמוד וליצור הבנה מתוך ניסיון מוצלח לאורך שנים.
מאמר המבחין בין סוגים שונים של התערבות טיפולית ואחרת עם הורים: ליווי, יעוץ, הדרכה וסוגים שונים של טיפול. המאמר הופיע בכתב העת פסיכואקטואליה של הסתדרות הפסיכולוגים בינואר 2011
פסיכותרפיסטים ממגוון מקצועות, המטפלים בילדים, מתמודדים עם הצורך והרצון לערב את ההורים בטיפול. בתוך ניסיון של הדרכת פסיכתרפיסטים בכלל ומטפלים בעזרת בעלי חיים בפרט, מוצגת ההרצאה הבאה. בהרצאה דוגמאות מטיפול בעזרת בעלי חיים, התיחסות לאבחנה בין סוגי התערבויות טיפוליות עם הורים ואינטגראציה בין המקרים, המודל וההתערבויות האפשריות.
פסיכותרפיה ואתיקה נושא משמעותי שמקבל יותר מקום עם הזמן. ב2012 הוציאו יהודית אכמון, גבי שפלר וגבריאל וייל ספר בשם מקצועיות אתית בפסיכותרפיה. המאמר מציג נקודות מרכזיות לגבי אתיקה בפסיכותרפיה באמצעות ההתייחסות לספר. המאמר מבוסס על מאמר בנושא בפורסם ב‘שיחות‘ יוני 2014
נכתב על ידיד ד"ר דרור אורן, פרופ‘ אסתר כהן וגב‘ הדס רון גל ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה
ישובים קהילתיים, קיבוצים ושכונות עוברים שינויים דמוגרפיים מהירים. השינוי מביא אוכלוסיה חדשה ומגוונת לפתחי אזור מגורים ואת ההורים לגן הילדים. במאמר מוצגת הסתכלות על תהליכים שארעו בישובים בהם לא נערכו ברמה קהילתית לשינוי המהיר. השינוי גרם ללחץ של הורים שהתבטא באי שקט רב בגן הילדים. אי שקט זה הוביל להחלפת ("עריפת") הגננת או הצוות כדרך לביטוי של דינמיקה קבוצתית ולחצים. מוצעת דרך של הקהילה להובלה של השינוי בדרך בונה יותר. מאמר זה פורסם ב‘הד הגן‘ בדצמבר 2009 וזכה ללא מעט תגובות הזדהות מצד גננות.
פסיכותרפיה בישראל אינה מוגדרת דיה. בעבר פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכאטרים הרכיבו את חברי האיגוד. במהלך השנים האחרונות נערך שינוי, התהליך, ומשמעויותיו נסקרים במאמר
נפתחה קבוצת הדרכה בנושא עבודה טיפולית עם הורים והורות. הקבוצה נפגשת אחת לשבועיים בכרמיאל ועוסקת בתיאוריה ובפרקטיקה של עבודה טיפולית עם הורים. תוך כדי שילוב של חומר קריאה ותיאוריה עם הצגת מקרים ושילוב בפרקטיקה של עבודה עם הורים. הקבוצה מיועדת לפסיכותרפסטים מנוסים העובדים בפועל עם הורים בקליניקה הפרטית והציבורית. לפרטים נוספים אלי: דרור אורן 0522829862 dr.dror.oren@gmail.com
פודקאסט אמפטי"ה מראיין פסיכולוגים מומחים על עבודתם הטיפולית עם הורים. במסגרת זו הפסיכולוגית שרית שרם-יבן ואני ניהלנו שיחה, על עבודה טיפולית עם הורים והורות והתפתחותה בשנים האחרונות, כיצד ומדוע הוקם פורום אמפטי"ה ומה המשמעות של להיות חלק מקבוצת הדרכה שעוסקת ייעודית במגוון סוגי ודרכי העבודה עם הורים והורות
תקציר הפרק הראשון בספר ‘טיפול בעזרת בעלי חיים - תיאוריה ופרקטיקה‘ הפרק עוסק במשמעות שילוב בעל חיים כמדיום בטיפול, למטופל, למטפל, לקשר ולתקשורת ביניהם. הפרק נכתב על ידי דרור אורן וננסי פריש-פלס
מבחן רוזנצוויג הוא מבחן ובו 24 תמונות קומיקס של אינטראקציות אנושיות. בתמונות מוצגים מצבים מתסכלים מול בני הגיל, סמכות, או מצב. המתבונן מתבקש להשיב (בכתה או בע"פ) לפי בקשת המאבחן/מטפל והגיב במקום אחת הדמויות. מבחן זה חשוב במגוון מצבים, הוא יכול לעזור להבין טוב יותר הבנה חברתית, התמודדות עם כעס ותסכול ועוד. ניתן להתייחס אליו בדרכים שונות. במאמר יוצג תרגום של המנואל המקורי והרחבה של אפשרויות השימוש במבחן.
בספרו ה‘אנטומיה של הרסנות האדם‘ מנסה פרום להסביר את התוקפנות האנושית. כיצד היא נגרמת ומהם סוגיה. פרום נותן דוגמאות של אנשים ידועים מתקופת מלחמת העולם השניה ומסביר את סוגיה של תוקפנות. ראיתו הפסיכואנליטית- חברתית ופוליטית מעשירה ומלמדת גם כשני דורות אחרי כתיבתה. המאמר מבוסס על הרצאות ואניטגראציה אישית שלי לספריו. לפרוט המאמר שמופיע כפרק בספר
ההתמודדות עם אלימות הינה נושא שזכה למגוון עצום של התיחסויות. ‘מודל הקווים האדומים‘ נבנה על ידי במועצה אזורית גליל תחתון והתקיים בפועל בבית הספר השש שנתי ‘כדורי‘. המודל פותח בשיתוף פעולה עם חברי השרות הפסיכולוגי, מנהלת, הנהלה ואנשי חינוך רבים, הוא מודל מערכתי. במודל זה ההתיחסות היא לתהליך ארגוני שעושה המערכת הבית ספרית להגדרת "קווים אדומים" ולאבחנה מהותית בין בטחון ותחושת הבטחון של התלמיד, לבין כל נושא משמעותי אחר בבית הספר. המודל שפורסם בפסיכואקטואליה והוצג בשרותים פסיכולוגיים, למנהלי פנימיות ובבתי ספר. מדובר בתהליך ארגוני ומערכי שמוביל פסיכולוג שפ"י או היעוץ בשיתוף עם ההנהלה ויוצר מסורת ארגונית שמקיימת ושומרת על תחושת מוגנות טובה יותר בקרב התלמידים וא.נשי הצוות החינוכי ומשפע לחיוב על האווירה הבית ספרית בכלל.